טל אנגל
לכולנו יש את החבר הזה, שמאז שהיינו ילדים תמיד היה מעורב ויוזם כל מיני עבודות ועסקים. כן, זה שבגיל 11 הבין שהשכן שמגדל פרחים ליצוא זורק המון לפח כי לא עמדו בסטנדרט, אבל אלו פרחים מדהימים שמישהו צריך פשוט לעבור מדלת לדלת במושבים הסמוכים ולהציע לכבוד שבת. כן, החבר הזה, שכשיש לך איזו התלבטות אסטרטגית או עסקית, קודם כל מתקשרים אליו. אז תוך כדי כל המיזמים והעסקים, הוא גם נסע לניו יורק ללמוד קולנוע, אבל בסוף נכנע ללחץ של ההורים, וחזר עם תארים רק בכימיה ועסקים.
דויד אדרי
ביד: המצלמה. בראש: הארט והקריאייטיב. בפה: החיוך הנצחי ו"שששש...מצלמים!". דוד במלרע או דויד במלעיל, עוד לפני שתחליטו איך להגיד, הוא כבר פותר, משפצר, עוזר, מסדר, מכין, מצלם ועורך. עם ניסיון במגוון תחומים ועסקים הוא מבין מיד מה צריך ואיך אפשר לייצר בתוך התקציב - וידאו, אנימציה, סטילס - כל מה שיביא אתכם למרכז הבמה ולהגדלת העסקים. ככה זה כשאתה נוסע לניו יורק ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג, אבל מתאהב במצלמת וידאו ובזמרת אופרה מוכשרת.
אלונה זוהר
כמו פגז שנורה מתותח, עוד לפני שהשמש מתעוררת היא כבר מתקתקת עניינים ומזיזה הרים. כזאת שעושה ג'אגלינג באופן קבוע עם לפחות שמונה כדורים בכל יד, ובלי שאף אחד מבין איך, בשניות הכל מסתדר כמו שצריך. כן, היא הגודי-טו-שוז הזאת, החברה הכשרונית שיש לכולנו, שאליה מתקשרים כשצריך אוויר לנשימה ופרספקטיבה נכונה. חוץ מאמנות גרפית היא גם למדה קולינריה וקונדיטוריה, ויש לה גם ערוץ יוטיוב מצליח ובלוג שעדיף להתרחק ממנו אם אתם בדיאטה; ואת כל הכישרון הזה, היא אוספת לתוך טאצ' קסום, בכל עיצוב שלה.
טל אייזנמן
כשנגמרות המילים, עם טל תמיד אפשר לעבור לשפת הסימנים. כמי שמתעמק בכל מילה, החל את הקריירה במסעדת הפאר מקדונלד'ס, עד שהבין שהוא מכור לקריאייטיב. ולקפה. הדרך למכללה של תרצה גרנות נסללה יחד עם נסיעות לרמת אביב, כדי שלא יגידו שאין גם תואר בכלכלה וניהול. הבלוגיה של תפוז, ניהול צוותי קריאייטיב, כתיבה יצירתית, תרגומים מוסמכים, בלוגים וקהילות, קליפים בשפת הסימנים - את כל אלה הוא כבר עשה ויעשה, רק אל תכריחו אותו לאכול אבוקדו.
